משך שנים, התמקד עיקר תפקידם של עורכי הדין בייצוג לקוחותיהם באופן הטוב ביותר במסגרת ההליך המשפטי. הסדרים והסכמות אליהם הגיעו הצדדים במסגרת ההליך נתנו ביטוי בעיקר להערכת הסיכון והסיכוי שראו עורכי הדין בהמשך ניהול ההליך המשפטי עד תומו.
בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי בעניין זה, שעה שעורכי דין רבים מבינים כי תפקידם לסייע ללקוח להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורו, וזו כידוע נמצאת פעמים רבות מחוץ להליך המשפטי גופו. שינוי זה גם הביא לפניה הולכת וגדלה של צדדים המצויים בהליך המשפטי (ולעתים כאלה המצויים טרם ההליך המשפטי) אל הליך של גישור, וזאת במטרה לנסות ולהגיע להסכמה שתשקף את רצון הצדדים ותייתר את הצורך בניהול ההליך המשפטי.
ההבנה באשר למהות הליך הגישור ויתרונותיו, ולא פחות מכך ההבנה בדבר חשיבות תפקידו של עורך הדין המייצג במסגרת הליך הגישור, עשויות לסייע רבות לקידומו של הליך הגישור ולסיומו בהסכמה.
להלן אנסה להתמקד במספר נושאים מרכזיים בהם עשוי עורך הדין – תוך הכנה מתאימה לפני ההליך, ותוך מעורבות נכונה במסגרת הליך הגישור עצמו – לסייע להצלחת הליך הגישור ובכך פעמים רבות גם לתת ללקוחו שירות טוב יותר.
לקראת הליך הגישור
לעורך הדין עשויה להיות השפעה מכרעת על עצם ההחלטה האם לקחת חלק בהליך גישור. בהקשר זה קיימת חשיבות רבה להצגת יתרונותיו של ההליך, הכוללים בין היתר התמקדות בניסיון למציאת פתרון מיטבי מוסכם תחת החיפוש אחר "צדק" וניצחון במסגרת ההליך המשפטי. הליך הגישור מתמקד באפשרות ללבן את המחלוקות באופן ממשי ולגבש מתווה מוסכם המתחשב ברצונותיהם האמיתיים של הצדדים ולא ברשימת הסעדים "הפורמלית" כפי שגובשה במסגרת כתבי הטענות.
חשיבות לא פחותה מזו מסורה בידי עורך הדין המייצג גם לאחר שהתקבלה ההחלטה לעבור להליך של גישור, וזאת במסגרת הכנתו של הלקוח לקראת ישיבת הגישור הראשונה. בשונה מהשיח המשפטי אליו נחשף הלקוח במסגרת הכנת כתבי הטענות, הרי שבמסגרת הליך הגישור עומדת ללקוח האפשרות להציג בפני המגשר או בפני הצדדים האחרים להליך את נקודת המבט האישית שלו על הנושאים שבמחלוקת ועל אופן התרחשותם, וזאת במנותק משאלות של אחריות ונזק.
לא פחות חשובה היא ההזדמנות להקשיב לעמדתו של הצד השני כפי שהיא מוצגת על ידו, אפילו באותם מקרים בהם הדברים הנאמרים נתפסים על ידי הצד השני כמופרכים, ואפילו כמנוגדים לאמת כפי שהיא נראית בעיניו.
האפשרות לניהול דיון באשר לאופן שבו כל אחד מן הצדדים רואה את הדברים, וזאת כחלק מתהליך המאפשר בסופו של יום לגבש מתווה מוסכם לסיום המחלוקת שנתגלעה ביניהם, חשובה מעין כמוה. מכאן גם החשיבות הרבה בהכנת הלקוח לכך מראש על ידי עורך הדין, תוך הבנה שהליך הגישור עשוי לקדם את הצדדים לקראת סיום המחלוקת בהסכמה, אך מבלי לגרוע מן האפשרות לחזור, בהיעדר הסכמה, לניהול ההליך המשפטי ולעמדת המוצא של הצדדים על פי כתבי הטענות המקוריים.
הליך הגישור עצמו
במסגרת ההליך המשפטי נמצא עורך הדין בחזית ההליך ומשמש כאיש המקצוע שהמלצותיו ללקוח הינן בעלות משקל מכריע באשר לאופן ניהול ההליך. לעומת ההליך המשפטי, עשוי עורך הדין להידרש במסגרת הליך הגישור להבחנה היכן נדרשת מקצועיותו (לצורך הערכת הראיות, הערכת הסיכון והסיכוי של ההליך המשפטי, לצורך הנגשת הפרוצדורה הכרוכה בניהול ההליך המשפטי בבית המשפט ויוצב') והיכן עליו לאפשר ללקוח לבחון ולקדם אפשרויות אחרות לגיבוש הסכמות כאלה ואחרות מול הצד השני להליך, וזאת תוך שהוא מביא בחשבון את מכלול שיקוליו ורצונותיו של הלקוח.
בהקשר זה נדרש עורך הדין לתת ביטוי לתפקידו הרחב בייצוג האינטרס האמיתי של הלקוח בפתרון המחלוקת שנוצרה, מתוך הבנה שבמסגרת הליך הגישור עשוי הלקוח לקבל החלטה שאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם הערכת הסיכון והסיכוי של עורך הדין בהתחשב בנתוני התיק לבדו. מתן האפשרות לצדדים לקדם מתווה מוסכם ביניהם עשויה במקרים רבים לאפשר מציאת פתרונות יצירתיים, פתרונות אשר לעתים קרובות לא ניתן לקבלם במסגרת ההליך המשפטי.
כך לדוגמא מחלוקת בין שני צדדים בשאלה האם הצעה שניתנה על ידי אחד הצדדים לביצוע עבודה עולה לכדי הסכם מחייב, אם לאו, וזאת שעה שהעבודה כבר בוצעה בפועל על ידי גורם שלישי. מחלוקת זו משאירה בידי בית המשפט הכרעה מצומצמת בשאלה האם הצד המציע זכאי לפיצוי, אם לאו, ובאיזה שיעור. ליבון המחלוקת במסגרת גישור עשוי, במקרים המתאימים, להוביל לגיבוש עסקה אחרת בתחום העיסוק של הצדדים תחת זו שלא יצאה אל הפועל, וזאת במנותק משאלת ההפרה.
דוגמא אחרת תהיה מחלוקת בין שותפים עסקיים שתוצאתה תביעה כספית בגין תקופת העבר בצד עתירה למתן צווים באשר להתנהלות הראויה בעתיד. בירור המחלוקת לגופה במסגרת הגישור עשוי במקרים רבים להוביל להסכמה שאינה מתייחסת רק לתקופת העבר, אלא מסדירה בהסכמה גם את אופי ההתקשרות בין הצדדים ותנאיה בעתיד, וזאת מתוך שיתוף פעולה בין הצדדים ולא על פי צו שיפוטי שנכפה על מי מהם בניגוד לרצונו.
תרומתו של עורך הדין להליך הגישור עשויה להיות בעלת חשיבות גם באופן ההתמודדות עם רגשותיו של הלקוח. בהליכים רבים חווים הצדדים, במודע או שלא במודע, רגשות עמוקים של כעס, לחץ, תסכול, פחד, חשש וכדומה. במסגרת הליך הגישור ניתנת לצדדים האפשרות ליתן ביטוי לרגשות אלה, באופן שמאפשר לצדדים להביע את עצמם ובכך להשתחרר מן החסמים הנגרמים כתוצאה מרגשות אלה.
למגשר תפקיד מרכזי בניהול הרגשות הנלווים למחלוקת ואשר באים לידי ביטוי במסגרת הליך הגישור. יחד עם זאת, קיימת חשיבות רבה גם לעבודתו של עורך הדין בהיבט זה, על מנת לסייע ללקוח לתת ביטוי לרגשות אלה ולהתייחס אליהם עוד קודם להליך הגישור. מתן ביטוי לרגשות אלה מקבל משנה חשיבות באותם מקרים בהם מונעת עוצמת הרגשות את האפשרות לחשיבה בהירה וממוקדת ובכך מונעת גם את האפשרות להבחין בהצעה טובה שמועלית במסגרת ההליך או לגבש הסכמה שכזו כבסיס להסכם מיטבי עבור הצדדים למחלוקת.
הבנת רגשותיו של הלקוח בהקשר למחלוקת ספציפית והמקור להן, כמו גם הבנת רגשותיו כלפי הצד השני (והאמונות הנגזרות מהן באשר לכוונותיו או מעשיו של הצד השני), מאפשרות ללקוח להעריך מחדש את עוצמתן ואף להטיל ספק במידת "וודאותן". ההזדמנות לתת ביטוי לרגשות אלה עשויה לאפשר, בסופו של יום, לצדדים להניח את הרגשות הללו מאחוריהם כך שיוכלו להתקדם לקראת הגעה להסכם.
הבנת הרגשות של הלקוח עשויה לאפשר לעורך הדין להוסיף ולהבין את צרכיו של הלקוח לעומקם. לעתים קרובות עשוי עורך הדין לנהל את ההליך כפי שהיה עושה זאת לו היה הוא עצמו בנעליו של הלקוח. אלא שצרכיו של הלקוח עשויים, כאמור, להיות שונים בתכלית. הדברים האמורים בולטים במיוחד במערכות יחסים ארוכות טווח, או בין צדדים החולקים השקפות עולם ערכיות דומות.
בהקשר זה עשויות עמדותיהם המקוריות של הצדדים, לא כל שכן כתבי הטענות כפי שנוסחו בידי עורכי הדין, להיות שונים בתכלית מן הצרכים האמיתיים של הצדדים. הידיעה מהו הרצון האמיתי של הלקוח עשויה לאפשר לעורך הדין לסייע לו במציאת הדרך הטובה ביותר עבורו לסיום ההליך בהסכמה, תוך התיחסות עניינית להצעות המועלות במסגרת ההליך והבנה כיצד ובאיזה מידה הן עשויות לענות על הצרכים והרצונות שהובעו בפניו על ידי הלקוח.
לצורך ניהול הליך גישור אפקטיבי, על הצדדים ועורכי דינם לשמור על גמישות מחשבתית מירבית, הן בהעלאת פתרונות לסיום ההליך בהסכמה והן בבחינתן של הצעות המועלות על ידי הצד שכנגד או על ידי המגשר. היכולת להציג באופן ברור מדוע הצעה כלשהי הינה הצעה ראויה וטובה עבור הצדדים לסיום ההליך בהסכמה, כמו גם היכולת להצביע על הקשיים הקיימים בהצעה נגדית שהועלתה, מחייבןת הכנה מתאימה ופתיחות רבה.
עקרונות מנחים אלה שפורטו לעיל עשויים לסייע הן לעורך הדין והן ללקוח להגיע להליך הגישור כשהם יודעים לזהות מהם הדברים המרכזיים החשובים ללקוח, אך בה בעת פתוחים להקשיב ולבחון באופן ענייני ותכליתי אפשרויות אחרות שתעלינה במסגרת הליך הגישור. באופן זה גדל הסיכוי להשגת תוצאה רצויה שתשקף באופן מיטבי את צרכיו של הלקוח, תביא לפתרון הבעיה במהירות ותימנע מהלקוח את הצורך בניהול הליך משפטי ארוך ויקר.
השארת תגובה